התרחבות הפערים הסוציו-אקונומיים בעשור האחרון, הנה בעלת השלכות מרחיקות לכת על רמת הנגישות למערכת החינוך. על אף קיומו של חוק חינוך חובה חינם, אנו עדים לכך שילדים ובני נוער המשתייכים למשפחות ממעמד נמוך אינם יכולים לממן שיעורי עזר ופעילויות חברתיות עודפות ואינם זוכים בתמיכה מספקת שתאפשר להם לסיים את לימודיהם בהצלחה.
על מנת לתת מענה לתלמידים אלו, הוקמהבשנת 2000 עמותת "חלו"ן"- חינוך לכל נערה ונער, ע"י מר דוד שפורר- איש עסקים "יקיר ירושלים" המשמש כיו"ר העמותה ומר טדי קולק ז"ל, לשעבר ראש העיר ירושלים ונשיא העמותה. העמותה פועלת לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך מתוך אמונה כי השקעה בחינוך בהווה, תחזק את עתיד החברה הישראלית כולה.
ב-10 שנות פעילותה, קיבלה העמותה מכתבי הוקרה מגורמים רבים; שרת החינוך פרופ' יולי תמיר, יוסי שריד-שר החינוך ונשיא העמותה לשעבר, מר אורי לופוליאנסקי - ראש עיריית ירושלים, מר משה סיני - ראש עיריית ראש העין, הנהלת מנח"י, מנהלי בתי הספר ותלמידים רבים. כמו כן, זכתה העמותה פעמיים באות ראש העיר לארגונים חברתיים וכן בפרס הקרן החדשה ע"ש טדי קולק להצטיינות ציבורית.
ראשיתה של העמותה ב- 25 תלמידים מבית ספר יחיד בירושלים. עד עתה, סייעה עמותת חלו"ן לכ-8000 תלמידים ברחבי הארץ והנתונים מצביעים על 95% הצלחה.
ייחודה של התוכנית:
מסגרות תמיכה אחרות מתגברות, לרוב, היבט אחד של קשיי אוכלוסיית היעד: יש הנותנות תמיכה פיננסית, ואינן מספקות מענה לבעיות הלימודיות, אחרות מתמקדות במבצעים לימודיים שמטרתם השלמה מהירה של פער לימודי בזמן קצר, אולם אז מתקשה התלמיד להשתלב בכיתת הלימוד הרגילה, מרכזי למידה הפועלים אחרי הצהרים אינם מקושרים תמיד למתרחש בבית הספר.
עמותת חלון מתייחדת בהשקפתה ההוליסטית על מצבו של התלמיד. העמותה מתמקדת אמנם בתפקודו הלימודי, אך משתדלת לספק מענה גם להיבטים אחרים בחייו. הנחתנו היא כי קושי לימודי עלול לנבוע מגורמים רבים וכי עלינו לאתר את מקור הקושי המחולל את הבעיה הלימודית ולספק לו מענה במידת האפשר. כמו כן, עמותת חלון משתפת פעולה עם תוכניות סיוע אחרות במטרה לתת מענה מקיף ככול האפשר לצרכי התלמיד.
העמותה פועלת בשלושה אפיקים מרכזיים; חינוכי, רגשי ופיננסי.
בראשון, אנו מעניקים שיעורי תגבור לקבוצות קטנות וליחידים על פי צורכי התלמידים, הסיוע ניתן ב-4 מקצועות עיקריים: מתמטיקה, אנגלית, הטרמה למקצועות רבי מלל ואסטרטגיות למידה במקצוע עיוני פונדקאי (תנ"ך, היסטוריה וכד'). דרך העבודה המרכזית היא הוראה בקבוצות קטנות (8-10) תלמידים. שעות ההוראה משולבות במערכת השעות של בית הספר – בשעות מהן פטורים התלמידים או עם תום יום הלימודים. המורים ברובם הם מורים מקצועיים וותיקים מבית הספר. המורים בתוכניות חלו"ן הנם מקצועיים ומנוסים, מרביתם מורים מן המניין בבית הספר והם מועסקים ע"י העמותה באופן ישיר. בשני, התלמידים מקבלים תמיכה וסיוע רגשי בתוכניות העצמה מגוונות דוגמת אימון אישי, אמנויות לחימה, אמנות ועוד. את פירוט התוכניות ניתן למצוא כאן.
בשלישי, אנו מספקים ככל יכולתנו, תמיכה פיננסית למימון כרטיסיות אוטובוס, ארוחות, טיולים שנתיים, ספרי לימוד, מחשבים וכד', המיועדים לשיפור איכות חייו של התלמיד.
העמותה מפעילה מגוון תוכניות:
התוכנית המרכזית:
מניעת נשירה לתלמידי חט"ב:
רקע-
הישגיהם של תלמידים בתום חטיבת הביניים (סוף ט') יקבעו את איכותו של התיכון בו ילמדו, ובהתאם לכך את הסיכוי שלהם להשיג תעודת בגרות מלאה. ישנו מתאם מדאיג בין רמת ההכנסה של משפחת התלמיד לבין התיכון בו הוא לומד. עבור תלמידים רבים המעבר שבין החטיבה לתיכון הוא ה"סדק" דרכו הם נושרים מן המערכת.
תכנית חלו"ן למניעת נשירה שואפת לתת מענה לאותם תלמידים ומיועדת לבני נוער בגילאי חטיבת ביניים מרקע סוציו-אקונומי נמוך העומדים על סף נשירה מבית הספר וזקוקים לסיוע לימודי, חברתי ורגשי. בני הנוער הנבחרים להשתתף בתוכנית מאותרים על ידי בתי הספר ורשויות הרווחה המקומיות.
משימה- צמצום שיעור הנשירה של תלמידים ממערכת החינוך במעבר מחטיבת הביניים לתיכון.
המטרות –
- 80% מהתלמידים בכל קבוצת לימוד יגיעו לרמת הכיתה במקצוע אותו הם לומדים בשיעורי חלו"ן במהלך שנתיים.
- כל התלמידים בקבוצת הלימוד של חלו"ן ישפרו את הישגהם ב40% במהלך שנת לימוד אחת.
- העמותה ובית הספר ייבנו תכנית חלופית לאותם תלמידים שלא מראים שיפור בהישגהם תוך כדי התחשבות בצרכהם הייחודים ויכולתהם.
- כל התלמידים המשתתפים בתכנית ימשיכו את לימודהם בתיכון.
אוכלוסיית היעד- תלמידים בחטיבות הביניים, המתקשים בלימודיהם ואינם זוכים לתמיכה ראויה.
שיטת העבודה –
דרך העבודה המרכזית היא הוראה בקבוצות קטנות (2-10) תלמידים. התלמידים לומדים ארבעה מקצועות: אנגלית, מתמטיקה, הטרמה למקצועות רבי מלל ואסטרטגיות למידה באמצעות מקצוע פונדקאי. שעות ההוראה משולבות במערכת השעות של בית הספר – בשעות מהן פטורים התלמידים או במסגרת הקבצות מואצות. אנו שואפים לכך שהתלמיד ישוב לכיתה לאחר חצי שנה ויקבל שעות בודדות לשימור הישגיו. המורים הינם מורים מקצועיים מבית הספר בחלקם מורים להוראה מתקנת. בתכנית משולבים אף סטודנטים ומתנדבים שמסייעים לתלמידים בכיתות או מעניקים חונכויות אישיות לתלמידים מתקשים במיוחד.
מלבד הלמידה ישנה פעילות העצמה ,המותאמת לכל מסגרת . בכל שנה מופעלות תכניות העצמה רבות ביניהן אימון יעדים, אמנות לחימה, ביבליותרפיה, ספורט אתגרי ועוד. קיימת התקדמות לימודית משמעותית אצל תלמידים שלוקחים חלק בתכנית.
כלים להערכה ומדידה:
- מעקב נוכחות צמוד .
- ישנו מעקב חודשי אחרי ציוני תלמידים ברמת בחנים שבועיים וברמת מבחנים חודשיים.
- ישנם שאלונים איכותיים שממלאים התלמידים המתייחסים לשביעות רצונם מהתכנית; תרומתה,צרכים,אדיבות המורים ועוד..
- שיחה מרוכזת נערכת עם הורי התלמידים פעמיים בשנה.
- המורה ממלא דוח על כל תלמיד פעמיים בשנה המתייחס באופן מפורט ליכולותיו ובעיותיו הייחודיות.
- בכל ביה"ס נערכות ארבע ועדות היגוי בשנה ודנים בשינויים בתכנית והתייחסות לתלמידים שלא שיפרו הישגיהם.
- בכל קבוצה נערכות 2-3 צפיות בשנה.
תוכניות נוספות:
תוכנית זכאות לבגרות לתלמידי התיכון:
תעודת הבגרות מהווה כרטיס כניסה לחברה. הורים משכבות מבוססות כלכלית אינם חוסכים משאבים במטרה להבטיח תעודת בגרות טובה ככול האפשר של ילדיהם. תלמידים משכבות מוחלשות סובלים בתחום זה ממצוקה הנובעת משלושה גורמים מרכזיים:
- העדר כישורי למידה שלא זכו לעידוד ופיתוח בשנות לימודים קודמות.
- העדר משאבים כלכליים שיכולים לממן עזרה בפיתוח כישורי למידה.
- דימוי עצמי נמוך באשר ליכולתם הלימודית.
תוכנית מניעת נשירה סמויה לתלמידי בתי הספר היסודיים:
מיועד לתלמידי בית ספר יסודי מרקע סוציו-אקונומי נמוך הנמצאים בסכנת נשירה סמויה, הזקוקים לסיוע לימודי, חברתי ורגשי.
תוכניות סיוע למגזר הערבי
מחקרים מראים כי לילד ערבי עני יש פחות סיכויים ליהנות זכות שווה להשכלה. ילדים אלו לכודים במעגל בו העוני מוליד פער בהשכלה ופער בהשכלה מוליד את העוני. עמותת חלון שואפת לצמצם את המתאם שבין רמת הכנסה לרמת השכלה ולמוצא לאומי. מטרתנו לאתר את הילדים המתקשים לימודית ולספק להם את התמיכה הלימודים ופעילויות העצמה שהוריהם אינם מסוגלים לממן.
נתוני עמותת "סיכוי" (דו"ח סיכוי 2004) מלמדים על פער משמעותי בין רמת ההשכלה במגזר היהודי לרמת ההשכלה במגזר הערבי. בין השאר, ניתן ללמוד ממנו כי:
- שיעור הנושרים בקרב הילדים הערבים גבוה פי שלושה משיעור הילדים היהודים.
- שיעור בעלי ההשכלה העל תיכונית בקרב היהודים כפול משיעור בעלי ההשכלה העל תיכונית הערבים.
- פער גדול במיוחד במיומנויות שפה: הפער במיומנויות השפה הוא הגבוה ביותר מבין הפערים בתחומי הלימוד שנבדקו במסגרת מבחני המיצ"ב שנערכו בשנת 2003. נחדד: במבחנים אלו נבחנו התלמידים בשפת אימם.
יעדי תוכנית חלון בבתי הספר הערביים:
- רכישת יכולת קרוא וכתוב בשפה הערבית.
- שיפור הישגים לימודיים של תלמידי התוכנית.
- שיפור הדימוי העצמי של תלמידי התוכנית.
- רכישת מיומנות בעברית שימושית.
הקושי המרכזי של התלמידים-העולים הוא בתחום השפה. היות שהשפה היא הכלי שבאמצעותו מועבר חומר הלימוד, הרי שהעדר שליטה בשפת הלימוד מציב בפני התלמיד-העולה קושי מיוחד. תוך זמן קצר ביותר על העולים לרכוש שפה חדשה, במקביל לרכישת חומר לימודים חדש המוגש באותה שפה. גם תלמידים שרמת ידיעותיהם בשפת אמם גבוהה יתקשו, ללא שליטה מספקת בעברית, להצליח בלימודים.
מצב זה מעכב את השתלבותם של העולים בלימודים ומהווה אתגר קשה במיוחד לנוכח הזמן הרב הכרוך ברכישת שפה חדשה על מרכיביה – הכרת לקסיקון של מונחים מקצועיים, הבנת שיח (בכתיבה ודיבור) ואוריינות.
בנוסף להיבט הלימודי, ישנו קושי בהיבט החברתי הנובע גם הוא מפערי שפה וכן פערים תרבותיים ומנטליים המשפיעים על תהליך הקליטה והאינטגרציה של התלמידים העולים בחברה הישראלית .
עפ"י החוברת "זכויות תלמידים עולים במערכת החינוך" זכאים התלמידים העולים לשיעורי עזר, שעות אולפן, הקלות בבחינות ועוד. בפועל, היקף שעות האולפן הניתן לעולים חדשים מצומצם וניתן לרוב לתלמידים עולים בשנותיהם הראשונות וגם אלה אינן מספיקות על מנת לרכוש ידע טוב של השפה ולהשתלב בתוכנית הלימודים. המציאות מראה שתלמידים שעלו לפני 5 שנים עדיין מתקשים בהבנת השפה וזקוקים לסיוע לימודי. מאחר וההורים ברובם אינם שולטים בשפה והם עצמם מתמודדים עם קשיי הקליטה, קשה להם לסייע לילדיהם בשיעורי הבית ובלימוד לקראת הבחינות ולא יכולים בהכרח לממן שיעורים פרטיים לילדיהם.